גז"ד לקצין משטרה בדימוס ר' לשכת תביעות תעבורה שהורשע בנטילת שוחד עת שמש כמתנדב לאחר פרישתו

כללי

1.       הנאשם, שהינו קצין משטרה בדימוס ושימש שנים רבות כראש לשכת תביעות תעבורה  במרחב חוף של משטרת ישראל, הורשע בקבלת שוחד - עבירה לפי סעיף 290 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

2.       הרשעת הנאשם היתה במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים בתום שמיעת ראיותיהם ובטרם נשמעו סיכומים. הסדר הטיעון כלל את תיקונו של כתב האישום וכן כלל את ההסכמות שלהלן:

2.1.   הסכמה על קבלת תסקיר שירות המבחן, אשר יתייחס בין היתר לסוגיית ההרשעה.

2.2.   לעניין סוגיית ההרשעה ורמת הענישה הוסכם, כי מחד - תעמוד המאשימה על הרשעת הנאשם וכן תעתור לעונש של שנת מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס; והנאשם, מנגד, יוכל לטעון לביטול ההרשעה, ובמידת הצורך לענישה מקלה אחרת.

כתב האישום

3.       כתב האישום מתאר, כי עד לחודש 12/2004 כיהן הנאשם כראש לשכת תביעות תעבורה במרחב חוף. במסגרת זו היה הנאשם אחראי על הגשת כתבי אישום בתחום התעבורה שבסמכות לשכת התביעות, ניהול התיקים ועריכת הסדרי טיעון.

4.       לאחר פרישתו, מחודש 1/2005 ואילך החל הנאשם להתנדב כגמלאי בלשכת התביעות. במסגרת זו, היה הנאשם מגיע ללשכת התביעות מספר פעמים בשבוע ומסייע במזכירות לשכת התביעות. בנוסף, נהג ראש הלשכה שהחליפו להתייעץ איתו מעת לעת בנוגע לתיקים שונים ולקבל את חוות דעתו. הנאשם חיווה את דעתו בנוגע לתיקים השונים ואת החלטת ראש הלשכה היה הנאשם עצמו כותב בתיק.

5.       במקביל, החל הנאשם לספק שירותי ייעוץ משפטיים בתשלום בנושאי תעבורה. בס' 3 לחלק הכללי שבכתב האישום המתוקן נטען, כי:" חלק (מהפונים לנאשם - י.ל.) פנו אליו מלכתחילה עקב התפקיד שמילא אותה עת בלשכת התביעות ויכולתו להשפיע על סיום התיק באופן נוח לאותו נאשם".

6.       הנאשם לא יידע את הממונים עליו בלשכת התביעות כי עבור שירותי הייעוץ הוא מקבל תמורה.

7.       החלק הכללי מפרט את פעילותו של הנאשם בשני בתי כנסת הנוגעים לענייננו: הראשון, הינו בית הכנסת ע"ש עזרא לוי ז"ל ששכן במטה מרחב חיפה ( להלן: בית הכנסת). הנאשם התרים לבית הכנסת תרומות ללא אישור הממונים עליו ובניגוד לנוהלי משטרת ישראל; השני, הינו בית הכנסת " נצח ישראל" ע"ש רבי מאיר בעל הנס (להלן: בית הכנסת נצח ישראל). בתאריך 12/4/2005, חתם הנאשם על הסכם על פיו יתרום לבית הכנסת נצח ישראל סכום של 150,000 ש"ח וכהוקרה על תרומתו, ישונה שמו של בית הכנסת ל:" נצח ישראל צור יעקב" וייתלה שלט המציין כי הנאשם הוא זה שתרם את חיפוי האבן הירושלמית לקירות בית הכנסת. הנאשם אכן תרם את הסכום.

בשלב זה, מצאתי לנכון לצאת מדלת אמותיו של כתב האישום המתוקן ולהרחיב מעט אודות הסכום של 150,000 ש"ח. אכן, במסגרת הסדר טיעון הכלל הוא כי אין לחרוג מעבר למוסכם (ור' בנדון, לדוגמה, את האמור בע"פ 264/81 לוי נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 659, 662), יחד עם זאת, השארת העובדה לעיל כשהיא מנותקת מהקשרה לתיק ובאופן שהוצג, תותיר ערפל בנדון, ודומני שלא לכך התכוונו הצדדים. בהקשר לאותו סכום, טען הנאשם (ר', לדוגמה, הודעת הנאשם ת / 17, שורות 11-25; ת/19, שורות 106-112; וכן ר' חקירתו בבהמ"ש) כי בעקבות קשיים אליהם נקלע שיפוצו של בית הכנסת נצח ישראל, סוכם בין הנאשם לבין וועד בית הכנסת כי הנאשם יתרום סכום של 150,000 ש"ח (כפי שאכן עשה, והדבר צוין בעובדות כתב האישום המתוקן), וכן סוכם, כך לשיטת הנאשם, כי יותר לו להנפיק קבלות של בית הכנסת בתמורה לתרומות, תוך הבנה כי אותן תרומות ייכנסו לכיסו של הנאשם לצורך החזרת הסכום לעיל, או לכל הפחות חלקו. עיון במסמכים הרלוונטיים (ת/36-ת/39) אינו תומך בחלק האחרון לטענת הנאשם (היינו, כי הגורמים הרלוונטיים בבית הכנסת התירו לנאשם להתרים לבית הכנסת תוך ידיעה שהכספים יוותרו בכיסו), אולם מכיוון שהמאשימה לא התנגדה לטיעון זה (שחזר ועלה בטיעונים לעונש והן מפי העדים לעונש) אניח לגביו, לטובת הנאשם, כי יש בו ממש.

8.       נשוב לעובדות כתב האישום המתוקן - הנאשם דרש כספים מאנשים שטיפל בעניינם ופנו אליו בנוגע לתיקי תעבורה שונים, בתמורה לטיפול בענייניהם. כנגד הכספים שקיבל, מסר הנאשם קבלות בגין תרומה לבית הכנסת נצח ישראל, או לבית כנסת. לפונים אחרים, מסר הנאשם כי מדובר בתרומה לנזקקים. את הסכומים שקיבל, כך צוין בכתב האישום המתוקן, שלשל הנאשם לכיסו.

9.       כתב האישום מפרט 16 מקרים שונים, בהם פנו אל הנאשם אנשים שונים ושילמו לו כספי שוחד בעבור פעולותיו השונות. 5 מקרים (הראשון, הרביעי, השישי, השביעי והתשיעי) היו טרם פרישתו של הנאשם מהשירות המשטרתי ויתרת המקרים היו לאחר פרישתו ובעת שהתנדב בלשכת התביעות. משום חשיבות הדברים, אביא את המקרים על פי הסדר שבו הובאו בכתב האישום וכציטוט מלא:

9.1.    בהיותו עדיין ראש לשכת התביעות, פנה אל הנאשם גבריאל אסולין וביקש סיועו בקשר להודעת קנס שקיבל בגין עבירת תעבורה. הנאשם הסכים, ובתמורה ביקש מאסולין להעביר לו כסף כתרומה לנזקקים. ביום 29.12.04 , סגר הנאשם את תיקו של גבריאל אסולין בעילה של "חוסר הוכחות" ומסר לו מכתב רשמי בדבר סגירת התיק. בהתאם למוסכם, אסולין מסר לנאשם סך של 200 ש"ח.

9.2.    אילן כהן פנה אל הנאשם וביקש סיועו בקשר לדו"ח שקיבל בנו, ליאור כהן, ביום 05.6.03, בגין חניה בחניית נכים. הנאשם, לאחר פרישתו מהמשטרה ובעת שהתנדב בלשכת התביעות, העביר לראש לשכת התביעות תרשומת לפיה יש לסגור את תיקו של כהן מאחר והתמרור אינו תקין. על סמך דבריו של הנאשם, בכתב ובע"פ, החליט ראש לשכת התביעות על סגירת התיק בעילה של "חוסר הוכחות". הנאשם הודיע לאילן כהן על סגירת התיק וזה התחייב ליתן תרומה של 250 ש"ח עבור בית הכנסת והכסף נמסר לנאשם, אשר שלשל אותו לכיסו.

9.3.    יעל שוורץ היתה מעורבת בתאונת דרכים, בגינה הוגש כנגדה כתב אישום בבית משפט לתעבורה בחדרה, באמצעות לשכת תביעות תנועה חוף חדרה, הכפופה לראש לשכת תביעות חיפה. שוורץ שכרה את שירותיה של עו"ד ולדמן על מנת לייצג אותה בהליך המשפטי. ביום 04.1.05, לאחר שהתובע דרש להטיל על שוורץ פסילה בפועל, ביקשה עו"ד ולדמן להתיר לשוורץ לחזור בה מהודאתה בבית המשפט, וכך נעשה. בעקבות זאת פנתה עו"ד ולדמן לנאשם, בהתייחסה אליו כמי שהינו בעל סמכות לעריכת הסדרי טיעון מטעם התביעה, כי ההסדר שיעשה עם שוורץ יכלול חודשיים פסילה בפועל של הרישיון, פסילה מותנית וקנס. לאחר פרישתו של הנאשם מהמשטרה, במהלך חודש ינואר 2005, מועד מדויק אינו ידוע למאשימה, העבירה עו"ד ולדמן לנאשם סכום של 500 ש"ח כתרומה לנזקקים, והנאשם הנפיק קבלה נושאת תאריך עברי "י"ד בשבט התשס"ה" (24.1.05) על שם ביהכ"נ, אף כי הכסף לא הגיע לבית הכנסת והנאשם שלשל אותו לכיסו. ביום 13.1.05 כתב הנאשם בתיק החקירה של לשכת התביעות, לראש שלוחת תביעות חדרה, כי לאור הראיות בתיק, מומלץ להטיל על שוורץ שלושה חודשים פסילה בפועל, פסילה מותנית וקנס בסך 2,000 ש"ח. ראש לשכת תביעות חדרה אישרה את המלצתו של הנאשם, מבלי לדעת כי עו"ד ולדמן העבירה לידי הנאשם כסף כאמור, בסמוך למועד בו ניתנה המלצת הנאשם לתיק.

9.4.    במועד שאינו ידוע למאשימה, פנה קצין משטרה לנאשם וביקש סיועו בקשר עם כתב אישום שהוגש כנגד קרובת  משפחתו, רונית מורנו, בגין מעורבותה בתאונת דרכים ביום 30.4.04. הנאשם ביקש מהקצין להעביר לו את המסמכים  הרלוונטיים וכן תרומה לביהכ"נ במטה חיפה בסך של 400 ש"ח. ביום 29.4.04 ובהיותו עדיין ראש לשכת תביעות, כתב הנאשם הנחיות לתובע באשר להסדר טיעון. הקצין לא העביר לנאשם כסף ואף לא יידע את מורנו על בקשת התרומה.

9.5.    לאחר פרישתו של הנאשם מהמשטרה, בחודש ינואר 2005, קיבל הנאשם פניה מטעמו של נעם גז, בעקבות דו"ח תנועה שקיבל גז. לאחר שבחן את הראיות בעניינו של גז ובהסתמך על בדיקתו, הציע הנאשם שהוא "יכניס" לתיק הצעת פשרה לפיה יהיה רישום של 5 נקודות בלבד, הקנס יעמוד על סך 500 ש"ח, ללא עונש של שלילת רישיון ובתמורה ישלם גז 300 ש"ח כתרומה לבית הכנסת. ביום 16.2.05, במסגרת התנדבותו בלשכת התביעות, המליץ הנאשם לראש לשכת התביעות לתקן את כתב האישום וזאת לאור בעיה ראייתית שקיימת בתיק. ראש הלשכה, בהסתמך על חוות הדעת ומבלי שידע על פנייתו של גז לנאשם והתמורה שניתנה לנאשם, הסכים לתיקון כתב האישום.  לאחר שהנאשם אישר כי בתיק קיימת "פשרה", קיבל לידיו שיק על סך 300 ש"ח כמוסכם והנאשם מסר לו קבלה.